איגרוף תאילנדי ברמת גן / כפר סבא

 

איגרוף תאילנדי פותח ללוחמה מגבו של פיל כאשר הלוחם אוחז ביד אחת מקל ובשנייה חרב במשך הזמן הועברה אמנות הלחימה גם לקרקע והמשיכה להתפתח במהלך המלחמה.לא יודעים בוודאות מתי האיגרוף התאילנדי החל להתבסס כספורט לחימה להגנה עצמית, אך סבורים על פי רישומים וציורים שזה החל בשנת 1238 בסיאם. איגרוף תאילנדי נחשב לספורט של מלכים אשר הם ובניהם למדו והתאמנו בתחום במטרה לחזק את הגוף והנפש ועל ידי כך להיות מלכים יותר טובים. בשנת 1604 מלך תאילנד, נוראי, שאהב מאוד את הספורט הפך אותו לפופולרי ורחב היקף בכל ממלכת תאילנד.האמנות זכתה לפרסומה בתאילנד כאשר בשנת 1767 המלך התאי הרג את הנסיך הבורמזי בקרב בעזרת אמנות לחימה זו. המלך נחשב לגיבור לאומי בתאילנד עד היום ומהווה גורם משיכה ללימודה.

למואי טאי סוגים רבים של לחימה וסגנונות שונים שהמפורסם בהם הוא קראבי קראבונג שבו לעתים נלחמים גם עם שתי חרבות.

 

חוקת איגרוף התאילנדי:

אמנות לחימה זו מתחלקת ל2 חלקים: חובבני ומקצועי.

השיטה המקצועית מתירה כמעט הכל, פרט לנגיחה ביריב, הכאתו בגב ובאזור החלציים.

בישראל חוקי הקרב מאפשרים להשתמש במרפקים בקלינצ'ים וגם מרחוק.הקרב מסתיים לאחר KO (נוקאאוט) או לפי החלטת השופט, בדרך כלל לאחר סיום הזמן החוקי. המתמודדים משתמשים במגן שיניים ומגן אשכים כדי להגן על עצמם.

אותם כללים תקפים גם בשיטה החובבנית פרט לכך שהיריבים מוגנים במגיני רגליים ,מגיני ראש, כפפות, מגיני אשכים ומגן גוף.